גילוי מצבה – מנחם

מנחם – עברו חודשיים מאז שהחלטת שהמלחמה נגמרה , ואתה נוטש את המאבק .

במשך כל אותם שנים שהיית חולה , תמיד היה בלב כולנו הידיעה ,שמנחם הוא איש חזק הוא "אדם גדול",ואין סיכויי שאתה לא מנצח בכל מערכה .

עם כל הסבל שעברת במהלך הטיפולים השונים,ואפילו שלא היה לך תמיד סבלנות לכל התהליך, היה חשוב לכולנו ,לראות אותך מתקדם בתהליך הריפוי וחוזר להיות מנחם שלפני המערכה האחרונה .

במעמד זה מנחם –אני רוצה לבקש את סליחתך בשם כל החברים ,על כל אותם פעמים שהתלוננת ,וביקשת שנעזוב אותך בשקט, כשלא רצית לצאת קצת לסיבוב,ושבמכון הטיפולים במזרע במהלך תרגילי הפיזיותרפיה נשכבת על המיטה –כי הגיע הזמן לנוח – אבל אנחנו שיכנענו אותך כל הזמן שחייבים להמשיך ולהתאמץ עוד קצת ,ולעשות תרגיל נוסף ולשתף פעולה עם הצוות , וכל זה מתוך רצון שלנו לראות אותך חוזר להיות "מנחם" .

מנחם – שרץ על המגרש במוצאי שבת ,וכשעולה לקלוע סל כולם זזים הצידה כדי לא להתנגש בך,

מנחם –שמתעקש על העקרונות שלו ומשכנע את הסובבים לעשות דברים בדרך שלו ,

מנחם – שבטיולים לא הבין למה צריך ללכת מסלול כ"כ ארוך ,

מנחם – שבפורים חייב לדפוק תחפושת מטורפת ,

והדוגמאות ל"מנחם" הם רבות .

בפעם האחרונה שביקרתי אותך בבית לוינשטיין , והבאתי איתי מכונת תספורת – כמו שביקשת ,

היית קצת עייף אך הבדיחות של מנחם לא שככו לרגע , על הצוות ,על מטופלים אחרים , ובכלל אמרת –בוא ניסע הביתה .

לאחר התספורת אמרת לי – תיקח אותי לסיבוב – עכשיו אני חתיך .

כשטיילנו במסדרון ובקשת שאני אקח אותך רחוק מההורים – שלא משו ממך לרגע ,

אמרת לי את אחד המשפטים הקשים ביותר שאמר לי אח- חבר בחיים , אמרת – "אני כבר עייף מכל הסיפור,אין לי כוח יותר להלחם,

ולפתע – כאילו שאף פעם לא היית קצת מבולבל ומאבד כיוון ,ביקשת ממני למסור לכולם תודה על כל מה שעושים בשבילך . המשכנו לדבר עד שאתה כבר היית עייף והלכת לישון.

אז- לא רציתי לחשוב על כך ,אבל כנראה שעשית לי שיחת סיכום!

בערב שבו העבירו אותך לטיפול נמרץ התפללנו כולנו שגם הפעם מנחם ינצח , אך כשמיקי התקשר בשעה 2.30 באמצע הלילה ,קפצנו מצילצול הטלפון אבל לא רצינו לענות , נעה ניגשה ,ענתה ,הקשיבה – והעבירה לי את הטלפון בלי יכולת להוציא מילה , בצד השני היה מיקי המילה הראשונה שהוא אמר היתה – מנחם , את ההמשך כבר לא רציתי ולא הייתי מסוגל לשמוע .

מנחם , מהרגע הראשון שהגענו לשדה אילן היית לנו כאח ,והמאמר ש:"טוב שכן קרוב מאח רחוק" נאמר בדיוק על הצורה בא קיבלת אותנו. , ואתה היית חבר שהוא כאח קרוב מאד.

רציתי להודות לך מנחם ,בשם כל החברים על ההזדמנות שנתת לנו לטפל בך ,לעזור ולנסות להקל עליך מסיבלך בשנים האחרונות ,ולפעמים ישנה התחושה שאולי היינו יכולים לעשות עוד קצת ,ועל כך נבקש את סליחתך .

לכם מתי ומירי – אומר : אני משוכנע , שאין דבר יותר קשה מאב ואם המלווים את בנם בדרכו האחרונה ,

אך דעו לכם שאין יום שעובר וכל אחד ואחד מאיתנו – ממשיך לזכור את מנחם ,

כאילו רק לפני רגע יצא מפתח ביתו .

רויטל ,מאור ,אושרי ושלו – נשאתם בשנים האחרונות את הטיפול באדם היקר לכם מכל על כתפיים קטנות וצעירות ,אך כנראה חזקות מאד .כולנו השתדלנו לעזור לכם ככל יכולתנו ומקוים שהיינו לעזר ,

אך זכרו זאת בהמשך החיים – אנחנו תמיד נמשיך להיות משפחה ,ובכל צעד שתרצו להעזר בנו –

אנחנו כאן בשבילכם .

בתקווה שלא נדע עוד צער ונזכה לבשורות טובות .