סיפור חייו

ילדות:

מנחם נולד בבית חולים פוריה ב-כג אדר א' תש"ל 01/03/1970 במשקל 3.470 ק"ג. תינוק חמוד ונח בן שלישי מתוך ארבע בנים.
בגיל שלוש הלך לגן הילדים בשדה אילן.
ביה"ס היסודי למד בקיבוץ לביא,ילד שתמיד שמח ומאושר מכל דבר,וגם שובב גדול
תיכון למד בישיבת בני עקיבא בנתניה, היה תלמיד טוב, הצטיין במתמטיקה ובמחשב.

תחביבים ומשחקים:

אהב מאוד משחקי כדור סל, רגל, פינג-פונג.
אהב לשחות ולקפוץ ראש למים.
אהב לשחק שש בש.
אהב את כל משחקי הקלפים.

בילדותו היה אלוף במשחק הגולות, היה הולך לביה"ס עם שתי גולות בכיס וחוזר עם כיס מלא גולות.
למנחם היה אוסף מחקים גדול וביניהם מחקים מיוחדים מאוד (האוסף עוד קיים).
ניגן בקלרינט.

צבא ואחריו:

את שירותו הצבאי עשה בפנימיה הצבאית ליד בית הספר הריאלי בחיפה. אחרי הצבא עבד בעבודה מועדפת במחסן תערובת בשדה אילן. אחר כך עבד עם אחיו במכירות.

היה נער מקסים מלא שמחה וחוש הומור תמיד עם חיוך על השפתיים. לכל מי שזקוק לעזרה מושיט שתי ידיים. עזר לסבא בשדה ובמשק לאסוף ביצים להעביר קווי מים (צינורות עם ממטרות),להוציא סלק מאכל לבהמות וכל מה שהיה צריך. עבד בגינה כיסח את הדשאים ותמיד מצא מה לעשות.

גם בבית מנחם היה עוזר במיוחד לפני חג הפסח, עבודתו הקבועה היתה: לקרצף את חלקי הכיריים והתנור ולמרק את כלי הכסף.

מנחם אהב את כולם וכולם אהבו אותו, היה מקדם כל אחד ואחד בשלום ושואל לשלומו ולכל אחד היתה לו מילה טובה.

המוטו של מנחם:

"כל עכבה לטובה", " כך הק"בה רצה"
היתה בו אמונה חזקה " שכל מה שקורה קורה לטובה".
מנחם הקפיד על קיום מצוות קלה כבחמורה.
אף פעם לא התלונן תמיד היה לו טוב.

משפחה:

את רויטל אשתו הכיר בשדה אילן בהיותה בת שרות לאומי במושב. הם התחתנו ובנו את ביתם במושב שדה אילן שבגליל התחתון במושב שבו מנחם נולד וגדל. יחד הקימו משפחה לתפארת שתי בנות: מאור ואושרי ובן: שלו. אותם חינכו לערכים דרך ארץ וכבוד הזולת . משפחתו היתה אהבת נפשו.

מחלה:

שנים רבות היה חולה ואושפז לסירוגין בבתי חולים מוקף בצוות רפאוי אחיות מסורות (כולם אהבו את מנחם, כי אי אפשר היה שלא לאהוב אותו) חברים באו לבקר והושיטו עזרה. מנחם ידע להסביר פנים, לחייך, להיות נחמד לכל אחד גם שהיה לו קשה. בתקופה שאושפז אהב מאוד קרטיבים ואכל אותם ללא הפסקה וגם תפוחים אדומים גדולים וחתוכים לשמיניות אהב לאכול. דאגנו שתמיד יהיה במקרר בבית החולים קרטיבים וכל אחד כולל הצוות הרפאי ידע להגיש לו אותם כאשר ביקש.

פרידה:

ביום חמישי ד' אדר ב' תשע"א עצמת את עיניך לעד והחזרת את נשמתך לבורא , אחרי מלחמה ארוכה במחלה.

ההלוויה התקיימה ביום חמישי בשעה 15:00 אחר הצהרים בבית העלמין בשדה אילן, באותו זמן ירד גשם וגם השמש זרחה והקשת הופיעה בשמיים, ההלוויה היתה גדולה מאוד וכל אוהביך באו ללוותך.

נקברת בחלקת הכהנים ליד הדוד שלך יעקב (אותו אהבת מאוד וקראת לו אצ'י באצ'י) וכן ליד הסבא והסבתא שלך חיים ברוך ופראדל (ההורים של אביך)

את השבעה ישבנו בחצר ביתך שבו הקימה המועצה אוהל ובמשך כל השבוע הגיעו ללא הפסקה אנשים שאהבו אותך ותמיד תחסר להם. במשך ימי השבעה חילקו לכל מי שרצה משניות ללימוד, על מנת שאפשר יהיה לעשות סיום לימוד המשניות בתום שלושים ימי האבל. ואכן בסיום שלושים ימי האבל נעשה בבית המדרש סיום המסכת ובאו מכריך מקרוב ומרחוק.

מאחר ותאריך זה היה בחודש ניסן אי אפשר היה לעלות לבית העלמין לגילוי המצבה, תאריך גילוי המצבה נדחה ליום שישי ב' באייר השעה 10:00. שוב עלינו לבית העלמין שוב באו מכריך מרחוק ומקרוב לאזכרה ולגילוי המצבה. "חנוכת משכנך הקבוע".

הלכת מאיתנו במפתיע בלי שום התרעה או סימן ובלי מילות פרידה, כך סתם נרדמת שקט ורגוע. השארת פה על פני האדמה משפחה אוהבת וכואבת ושם למעלה בשמיים קיבלה אותך משפחה אוהבת.

נשארנו עם פצע עמוק בלב אבל תישאר בליבנו לעולם ועד.

אוהבים אותך מאוד אבא ואמא.