הספד

כאשר כל הדברים נגמרים
מדברים כל הנגמרים. קטעי מילים שיחות תמול
בחלל שפתיים באפס קול. אשר הלך שוב לא יהי.
ברוך הוא ברוך מי.
[אמיר גלבוע]

כן מנחם יקר שלי,
שוב לא נזכה לחיוך למרות הכל.
לאמונה עצומה אף על פי. שוב לא נקווה שתמצא את הכוחות והרצון.
שוב לא נתפעל מאמיתות כואבות.
שוב לא נעמוד מוקסמים מול מילות תודה ואהבה.
שוב לא נראה אותך.
שוב לא נחשוב מה אפשר
שוב לא נקווה ליום יותר טוב מחר.
כ"כ הרבה כבר לא יהיה לא כל אדם משאיר חלל שכזה.
מה נספר? מה להגיד? מאיפה מתחילים? איך מסכמים?
איך מספרים על חיים כ"כ קצרים ובכל זאת מלאים?
איך מדברים על חבר בן דוד איש מלא שמחה?
איך משתפים את כולם במבט האוהב, במילה החמה וביכולת לתת לכל אחד את מה שהוא צריך?
איך מדברים על אדם חרוץ וכ"כ אחראי?
איך מספרים על אבא מיוחד שמקפיד על קלה כחמורה אך גם תמיד
מחייך ומשתולל?
איך מספרים על איש אצילי עם לב ענק?
איך מספרים על זה שתמיד ראשון לעזור ?ומצד שני נלחם על עקרונותיו?
איך מדברים על מנחם של בית כנסת,מנחם של הבית והמשפחה?
איך מזכירים את מנחם של מגרש הכדור סל,המסעדות הבילויים,
ומנחם של התקופה האחרונה?
מנחם החולה כמו מנחם הבריא,
נאבק נלחם, הודה לכולם, העריך, התנצל וכ"כ כ"כ אהב.

ואולי לא מסכמים? אולי פשוט ממשיכים?

כמו שלמדנו ממך.כפופים וזקופים
שבורים ונבנים.מרוסקים ושלמים.
כמו שלמדנו ממך. אולי מבינים סוף סוף שאין זועק מן הדממה?
ואין שלם מלב שבור?

מנחם,
משפחה גדולה,
מושב שלם, עולם שלם עצובים היום.
אוהבת אותך תנוח על משכבך בשלום.

ולכם דודה מירי, דוד מתי רויטל, הילדים והאחים
ליוויתם את מנחם בכל כך הרבה רגישות עוצמה ומסירות.
למדנו מכם מהי אהבה ומה כוחה.
יודעת כמה מנחם אהב והעריך,

מתפללת שיהיה לכם כח להמשיך.
שושי